מבדקי חדירות: בדיקת חוסן לתשתיות ואפליקציות – מבדקי חדירה

מבדק חדירה מקצועי לא נועד רק להפיק רשימת ממצאים טכנית או לסמן 'וי' על חובה רגולטורית, אלא לבחון כיצד חולשות נקודתיות עלולות להשתרשר לנתיב תקיפה ממשי המאיים על נכסי הליבה של החברה. בעידן שבו כלי סריקה אוטומטיים מבוססי AI מציפים אינספור התראות, הערך האמיתי להנהלה טמון בהבנת ישימות האיום, חשיפת נקודות כשל בארכיטקטורה ומיקוד המשאבים במקומות שבהם הסיכון העסקי הוא הגבוה ביותר.

בפורס מאז'ור אנו ניגשים לכל מבדק עם חשיבה התקפית יצירתית הנשענת על ניסיון מעשי עשיר בחקירת מתקפות סייבר מורכבות. אנו מאתגרים את תשתיות הארגון, סביבות הענן ומערכות הליבה מנקודת מבטו של תוקף נחוש, ומספקים להנהלה ולצוותי ה-IT דוח בהיר ומתועדף – המאפשר למקד את המאמצים הארגוניים במקומות שבהם הסיכוי העסקי הוא הגבוה ביותר.

הבדיקות מתבצעות על ידי מומחי הגנת סייבר, חלקם בוגרי יחידות סייבר ומודיעין, בעלי ניסיון רב שנים ביישום המתודולוגיות בסטנדרטים המקובלים, תוך דגש על הפעלת חשיבה יצירתית לצורך ניצול מקסימלי של החולשות הנחשפות.

מהם מבדקי חדירה?

מטרתו של מבדק חדירות – Penetration Test – היא לבחון את עמידות תשתיות המחשוב והאפליקציות בפני מתקפות חיצוניות ופנימיות, באמצעות הדמיה מתוכננת ומבוקרת של מתקפת סייבר על מערכת מחשב, רשת או אפליקציה, שמטרתה לחשוף חולשות אבטחה לפני שגורם עוין מנצל אותן. יש צורך בבדיקות חדירות, המכונות גם מבדקי חוסן, על מנת לזהות נקודות חולשה ופרצות במערכות הארגוניות ובאפליקציות – פרצות אשר עשויות להיות מנוצלות על ידי גורמים זדוניים. לאחר זיהוי החולשות והפרצות, יש לפעול על מנת לסגור אותן. זאת, כחלק ממסקנות של סקר סיכונים שבוצע בחברה, מתוך דרישות במכרז, או עקב דרישה רגולטורית כמו GDPR, תקנות הגנת הפרטיות ותקני אבטחת מידע וסייבר.

לקבלת ייעוץ בנושא מבדקי חדירות – צרו עמנו קשר 03-6259898

מבדקי חדירה: סוגי המבדקים ומתודולוגיות תקיפה

בדיקת חדירות: אוטומטי מול ידני

חברות סייבר מבצעות סוגים שונים של מבדקי חדירה וחשוב להבחין בין בדיקות אבטחת מידע הקיימות ולהבין איזו מהן מתאימה לכם באופן אישי:

בדיקות אוטומטיות – Vulnerability Scan

בדיקת חדירות אוטומטית כוללת שימוש בכלי סריקה ותקיפה שמטרתם לזהות חולשות, היעדר עדכוני אבטחה, פרוטוקולים לא מוצפנים, שימוש במערכות הגנה חלשות או לא מעודכנות וכו'. מבדקי חוסן אלו מהווים לתפיסתנו שלב מקדים וראשוני בלבד לביצוע החלק המשמעותי ביותר לחשיפת חולשות אבטחת המידע בתשתית המחשוב הארגונית או בקוד האפליקציה.

בדיקות חדירות ידניות (מבדקי חוסן)

ביצוע מבדקי חוסן לרבות בדיקת חדירה באופן יסודי וידני של צוות 'האקרים אתיים', הבוחנת באופן יצירתי את היכולת לחדור לארגון, להשיג הרשאות מנהל, להגיע למידע רגיש וכדומה. בדיקה זו מבוצעת לאחר בדיקת החדירות האוטומטית. התוצר המעשי של מבדקים אלו מעניק ערך מוסף משמעותי לארגון, מכיוון שהוא מדמה פעילות אקטיבית של גורמי פשיעת סייבר ותרחישים של ריגול תעשייתי.

הדמיית מתקפת סייבר

במסגרת בדיקות החוסן ידמה צוות מומחי ה-Penetration Testing של פורס מאז'ור:

• תקיפה אקראית של מערכות הארגון על ידי האקרים מבחוץ.
• תקיפה מכוונת מטרה של האקרים / מתחרה עסקי, המעוניינים לתקוף באופן ספציפי את החברה, לשבש את פעילותה או להשתלט על נכסיה, סודותיה המסחריים ומאגרי המידע שברשותה.
• תקיפה על ידי 'האויב שבפנים': כלומר, עובד בחברה המבצע פעולות זדוניות במכוון, 'סוכן משוטה', אשר מופעל ללא ידיעתו, או אורח אקראי במשרדים, שהגיע בתירוץ כלשהו, אבל מטרתו האמיתית היא לגנוב מידע, או להחדיר למערכות החברה נוזקות ותוכנות ריגול.

מבדקי חדירות לאתרים ואפליקציות

באופן דומה מתבצע גם מבדק חדירה אפליקטיבי, שמטרתו לבחון חולשות ופרצות באתרי אינטרנט או מבדק חדירות לאפליקציית Web ואפליקציות Mobile במערכות ההפעלה iOS ו-Android בשני אספקטים:

• תקיפה בידי משתמש, לדוגמא: עובדים שמדווחים על ביצוע פעולות מסחר שונות באמצעות אפליקציה ארגונית.
• תקיפה על ידי האקר חיצוני, למשל במטרה לגנוב פרטי לקוחות, לשבש נתונים וכדומה.

מבדק חדירות פנימי

מבדק חדירות פנימי יבחן את מידת החשיפה של הארגון מנקודת מבט פנימית דוגמת – עובד בחברה, ספק חיצוני אשר מגיע למשרדים או אורח אקראי, באמצעות התחברות למערכות מתוך הארגון ובחינת מעגלי המניעה, ההתראה ומנגנוני האבטחה.

למשל, במהלך בדיקת חדירה תבוצע קבלת הרשאת עובד סטנדרטית (שם משתמש וסיסמה) למערכת פנימית של החברה, בניסיון לנצל את ההרשאה לצורך השגת הרשאות מנהל.

מבדק חדירות חיצוני

מבדק חדירות חיצוני בוחן את עמידות מערכות המחשוב של החברה ומערכות אבטחת המידע, בפני מתקפה שמקורה מחוץ לחברה ובכלל זה: ניצול הגדרות שגויות של כלי ההגנה ועקיפתן, בחינת האפשרות כי כלי ההגנה אינם מעודכנים ומאפשרים חדירה שהיצרן חסם, ניצול הגדרות חלשות של התחברות מרחוק, בדיקת יכולות כלי ההגנה לעצור מתקפות Brute-force (מתקפת כוח-גס) – על סיסמאות המשתמשים, איתור נקודות חולשה המאפשרות להחדיר סוס טרויאני, חדירה למאגרים רגישים ועוד.

מבדק חדירות משולב תרגיל תקיפת סייבר

בדיקות החדירות מתבצעות בתיאום ובשיתוף פעולה בין צוות מומחי אבטחת המידע של פורס מאז'ור לבין מחלקת המחשוב / אבטחת המידע של החברה הנבדקת. לעיתים אחת המטרות של המבדקים תהיה  לתרגל את צוותי המחשוב והנהלת החברה בתגובה למתקפת סייבר בזמן אמת או את צוות ה-SOC, תוך קבלת משוב בסיום התרגיל. על פי דרישה, ניתן גם לבצע מבחן חדירות בפורמט מבדק עיוור, במסגרתו נבחנת המוכנות של צוות התגובה המהירה של החברה לאירועי סייבר.

שלבי ביצוע מבדק חדירה

מבדק חדירה מקצועי מבוצע בתהליך מובנה ושיטתי, הכולל חמישה שלבים עיקריים:

• תכנון והגדרת טווח (Scoping) – הגדרת המערכות, הרשתות והאפליקציות הנכללות בבדיקה, ובמידת הצורך קבלת מגבלות  פעולה וגבולות גזרה   כדי לצמצם חשיפה לפגיעה בפעילות השוטפת
• איסוף מודיעין (Reconnaissance & Enumeration) – זיהוי שירותים פעילים, סריקת רשתות ומיפוי נכסים. במבדקים מורחבים ובמבדקי צוות אדום (Red Team), שלב זה כולל גם איסוף מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) לצורך איתור נקודות חדירה פוטנציאליות כפי שמבצעות קבוצות תקיפה.
• איתור וניתוח חולשות (Vulnerability Assessment) – סריקה וזיהוי של נקודות תורפה ופערי אבטחה במערכות שבסקופ הבדיקה לפי רמת חומרה, קלות ניצול והשפעה עסקית פוטנציאלית על הארגון.
• ניצול חולשות (Exploitation) – ניסיון מעשי לממש את החולשות ונקודות התורפה שאותרו על מנת לחדור למערכות ולהרחיב הרשאות, ולמקסם אפשרויות לתנועה רוחבית ברשת, במטרה להוכיח את ישימות האיום והמתקפה ולא רק את קיומה התיאורטי
• דיווח והמלצות (Reporting) – עריכת דוח מקיף הכולל סיכום מנהלים, פירוט טכני מלא לצוותי ה-IT או הפיתוח, והמלצות קונקרטיות לתיקון הליקויים וסגירת הפערים והפרצות שאותרו.

מה נבדק במבדק חדירה

היקף הבדיקה מותאם לצרכי הארגון, ובדרך כלל כולל התייחסות למתודולוגיות מוכרות בתעשייה כמו OWASP ו-MITRE ATT&CK, ולתחומים הבאים:

• תשתיות רשת (חיצוניות ופנימיות) – שרתים, נתבים, פיירוולים ועמדות קצה, בדגש על פורטים פתוחים, שירותים חשופים, פרוטוקולים לא מאובטחים ועדכונים חסרים.
• אפליקציות Web ומובייל וממשקי API– בדיקת אתרים, ואפליקציות iOS ו-Android מול חולשות אבטחה לרבות הזרקות קוד, כשלים באימות משתמשים, ליקויים בבקרת גישה ופרצות בממשקי API.
• סביבות ענן (דוגמת AWS, Azure, GCP) – כשלים בהגדרות תצורה, הרשאות וניהול זהויות (IAM), חשיפת מפתחות והגדרות אחסון.
• סביבות ניהול משתמשים (דוגמת Entra ID,Active Directory) – איתור וניצול הרשאות רוחביות, חולשות במנגנוני הזדהות, בחינת אפשרות של תוקף לבצע הרחבת הרשאות ותנועה רוחבית עד להשתלטות על ה-Domain Controller.
• רשתות אלחוטיות – בדיקת חוסן פרוטוקולי הצפנה, ליקויי סגמנטציה, יירוט תקשורת ואיתור נקודות גישה לא מורשות.
• הנדסה חברתית (שירות משלים אופציונאלי) – סימולציות פישינג לבחינת ערנות ומודעות העובדים.

 בדיקת חדירות – גישות

קיימות גישות שונות לביצוע סקר חדירות – גישות אלו מתארות את רמת הידע המוקדם שיש לצוות הבדיקות לפני ביצוען, כאשר בדיקת חדירה בגישת 'קופסה לבנה' מייצגת מצב שבו כל המידע האפשרי, כולל קוד האתר / אפליקציה למשל, מצוי בידי הצוות ומבדק בשיטת 'קופסה שחורה' משמעותו שלצוות אין כל ידע אודות הארגון, מערכותיו ו/או קוד התוכנה.

צוות הגנת הסייבר של פורס מאז'ור ערוך לביצוע בדיקות חדירה בכל הגישות, אך במרבית המקרים, במבדקי תשתיות במגזר העסקי (קרי, חברות אשר אינן עוסקות בתחום הביטחוני, מו"פ וכדומה) אנו ממליצים על גישת 'קופסה אפורה'.

המלצה זו נובעת מהנחת היסוד שהמידע הבסיסי אודות החברה ייאסף על ידי תוקפים פוטנציאלים בקלות יחסית, ולפיכך אפשר וכדאי להימנע מבזבוז הזמן והמשאבים הנדרשים לצורך איסוף נתונים אלו.

בדיקת חדירות מהווה כיום דרישת ליבה במרבית מסגרות הרגולציה והתקינה: תקן ISO 27001 מחייב ביצוע מבדקים תקופתיים כחלק מניהול הסיכונים, SOC 2 דורש הוכחה פעילה להגנה על נכסי מידע, ותקנות הגנת הפרטיות הישראליות (כולל תיקון 13) ו-GDPR מחייבות בדיקת חוסן של מערכות מידע בהן מתבצע עיבוד של  מידע אישי.

הנכס המרכזי של רוב הארגונים הוא מידע דיגיטלי. מידע, להבדיל מנכס פיזי, אי אפשר להחליף.

בדיקות החדירה מבוצעות על ידי צוות בעל ניסיון מעשי הן בביצוע מבדקי חדירה והן בחקירת אירועי סייבר בפועל – יתרון המאפשר לצוות לחשוב כמו תוקפים אמיתיים שמכירים את תרחישי האיום מהיומיום המעשי.